איך נקבע שווי חברה?

בהשקעות פיננסיות, הנחת היסוד שלנו היא שאנחנו עוסקים בחברות הנסחרות בשוק ההון ולא בעסק קטן שרשום אמנם כחברה, אבל יכול להיות גם חנות פרחים, משרד עורכי דין או אפילו שווארמה.לכן אם אנחנו עוסקים בחברה ציבורית שנסחרת בבורסה, הרי שהשיטה הפשוטה ביותר לקבוע את שווי החברה היא להציץ בשער המניה העדכני לאותו יום. מאת iMarkets

מדוע? כי אם נניח לחברה מסוימת יש הון מניות שמסתכם במיליון מניות ואלו "מסתובבות" בשוק ההון ומוחזקות ע"י  הציבור הרחב, קרנות הנאמנות, קרנות הפנסיה, בעלי עניין ומנהלי ומייסדי החברה – הרי שהתוצאה החשבונאית של שער המניה, נניח שמחירה 5 שקלים כפול מספר המניות הרשומות של החברה, יציין עבורנו את שוויה של החברה, שהוא חמישה מיליון שקלים במקרה זה.

אבל שווי חברה אינו נקבע בצורה פשטנית כל כך. אם כן איך נקבע שווי חברה באמת? ראשית בדיקת שווי חברה ציבורית, איננה פעולה שנעשית בכל יום. נכון ששוק המניות יודע לתקן את עצמו ברוב המקרים ואם שווי חברה עולה בעקבות חתימה על הסכם חדש או פעולה כלכלית אחרת שמניבה ערך נוסף לחברה, שערה בדרך כלל יעלה ויתאים את עצמו לשווי החדש.

אלא שמה שבתיאוריה נכון, לא תמיד נכון במציאות, עד כדי כך שיש סוחרים בבורסות המתמחים ברכישת מניות של חברות שהנמצאות מתחת לשווין, כאשר לאחר המתנה – בדרך כלל קצרה – כשהמניה  מתקנת את השער כלפי מעלה, הם מוכרים ברווח.

יש לזכור עוד דבר חשוב: בדיקת שווי חברה מתבצע בדרך כלל ע"י משרדי רואי חשבון או משרדים לניתוח כלכלי ופיננסי. בדיקת השווי היא עבודה מאומצת ומורכבת ולכן גם יקרה, בעלי חברה נזקקים לה בדרך כלל לפני עסקה גדולה של מכירת החברה או חלקה למשקיע חדש, שמבקש לתמחר את העסקה, או לפני שינוי מהותי במבנה החברה, כמו הנפקה חדשה בבורסה.

בבדיקה חשבונאית של שווי החברה בודקים המומחים את הפרמטרים הכלכליים כמו הרווחיות, הנכסים, מאזן החברה ובעיקר את ההתחייבויות הכספיות של החברה – כלומר כמה היא חייבת לבנקים או לספקים – וכמו כן מהו צבר ההזמנות של החברה, מהו תזרים המזומנים הנוכחי והעתידי, ואת פיתוח השווקים העתידיים של החברה. מכלול נתונים אלו קובעים למעשה את שוויה האמיתי של החברה.

קורה לא פעם שאנליסטים בשוק ההון מפרסמים סקירות על חברות ומציינים כי חברה מסוימת נמצאת מתחת לשווייה או מעל שווייה. זה קורה כאשר התנהלות הבורסה לא תואמת את המצב החשבונאי והעסקי של החברה.

למשל: בתקופת משבר ופאניקה בשווקים, כמו שהתרחש במשבר הסאב-פריים של 2008, מניות רבות נחתכו בעשרות אחוזים משוויין, האם זה אומר שהחברה פתאום שווה חצי ממה שהייתה שווה שבוע לפני כן? ודאי שלא.

וגם ההיפך הינו נכון: מניות מזנקות בעשרות אחוזים למעלה, ללא הצדקה כלכלית וללא שום שינוי מהותי בעסקי החברה. אלא רק כי נוצרה אווירה מסוימת בשווקים. זאת מהות הבועה – מושג מוכר לכל משקיע מתחיל. אלא שכמו שציינתי, השווקים לבסוף מתקנים את עצמם, וכשזה קורה הבועה בדרך כלל מתפוצצת והמניות חוזרות לשוויין האמיתי.

רוצים לייצר עוד הכנסה בעצמכם? צפו בסרטון של iMarkets שמסביר איך עושים זאת.